לינוי גרינברג בת 24, קרית טבעון

השתחררתי כקצינה בחיל האוויר.
לפני שלושה חודשים חזרתי מטיול של שנה בדרום אמריקה, טיול מלא חוויות ואתגרים.        אחד האתגרים איתם התמודדתי היה המרחק מהסביבה הטבעית, מהמנהגים והערכים עליהם גדלתי.
גדלתי במשפחה חילונית. המסורת תמיד הייתה במשפחה – החל מהדלקת נרות שבת ועד קיום המנהגים בחגים השונים. כשרחוקים מהבית ונמצאים במקום שונה, שמירה על מנהגים אלו הופכת להיות מורכבת יותר. כשהגעגועים לבית ולמשפחה גברו, היינו מקיימים ארוחת שישי מפוארת עם ישראלים שהכרנו בעיר בה טיילנו. את החגים ערכתי בבתי חב"ד, תחושת השייכות והאחווה ששררה בין הישראלים שהכרנו ממש לפני שעות אחדות מילאה את הלב והפחיתה במעט את הגעגועים הביתה.

התחושה שלכולנו מכנה משותף, כולנו מכירים את אותם המנהגים ולכולנו יש את אותו הבסיס, העניקה לי תחושה של בית שלא יכולתי למצוא במקום אחר.