אופיר דיין, ישראלית, סטודנטית ליחסים בין לאומיים באוניברסיטת קולומביה

גדלתי בבית חילוני המחובר בצורה עמוקה ביותר ליהדות, לעם ישראל, לארץ לישראל ולמדינת ישראל, וגם כיום אני מגדירה את עצמי ככזו.

הישוב בו גדלתי, מעלה שומרון, הוא ישוב מעורב בו גרים יחד דתיים וחילונים. התושבים בישוב מכבדים אחד את השני, אני לא אסע בשבת ברחוב בו נמצא בית הכנסת אבל אערוך מסיבה בביתי בשישי בערב באין מפריע. מגוריי במעלה שומרון עיצבו את תפיסת עולמי והיום השילוב בין חילוניות מצד אחד וחיבור לשורשים מצד שני הוא אחד הדברים החשובים לי ביותר.

לצד הלימודים באוניברסיטת קולומביה אני פעילה בשני ארגונים שמדגישים לי בצורה יום יומית עד כמה השילוב הזה הכרחי לחיינו במדינת ישראל: סטודנטים תומכי ישראל וסטודנטים למען הר הבית.
במסגרת פעילותי בסטודנטים תומכי ישראל אני נפגשת עם סטודנטים ומרצים הרואים ביהדות דת ככל הדתות ולכן אין סיבה שלא שתהיה ליהודים מדינה. החיבור העמוק לשורשים וההבנה שלהיות יהודי לא רק מעיד על אמונה דתית אלא על שייכות לעם, היא הסיבה האמיתית שליהודים יש מדינה. אם נאבד קשר ליהדותינו, למקומות מהם באנו, נאבד קשר למדינה בה אנחנו חיים.
מקומות כאלה, ובראשם הר הבית, הם מהות היהדות שלנו. הם המקומות מהם צמח והתפתח עם ישראל. בעיני, חשוב שעוד חילונים ודתיים ירגישו את החיבור להר הבית ולשאר חלקי ארץ ישראל. רק כך נוכל להחזיר את הגאווה הלאומית שלנו.

הגיע הזמן שנפסיק להתבייש במי שאנחנו ונתחיל להגיד בפומבי: אנחנו גאים להיות יהודים. ללמוד ולהתחבר לשורשים הם לא ״הדתה״ אלא חזרה לשפיות של עם שרוצה ומתעקש לזכור מי הוא.